צלילים מרפאים / סאונד הילינג- כל מה שרציתם לדעת

גונג

גונג הוא כלי עוצמתי שיוצר בחדר רטט שחודר לתוך הגוף ומשחחר את החסמים האנרגטיים (הפיזיים והפראניים) שמצטברים והופכים לכאבים ומחלות. 
הצליל העוצמתי של הגונג יכול להיות מקושר לאלמנטים שונים כמו אדמה ואש, המעוררים תהליכים שונים בגוף ובנפש. האש מעוררת אותנו, והאדמה מנחילה תחושה יותר כבדה וביתית. בשני המקרים, צליל ורטט הגונג הם עוצמתיים וסוחפים את תשומת הלב שלנו וככה מעודדים את הריכוז שלנו להתמקד בהם ולהיספג בחוויה של הסאונד הילינג.

תוף שמאני

תוף שמאני הוא כלי שמאופיין בעיקר וברטט ופחות בצליל.
הוא יוצר רטט עוצמתי שניתן להרגיש בחדר ובגוף ומשחרר את החסמים שלנו. מכיוון שהתוך קל להכוונה, ניתן ליצור הרטט בצורות שונות ולהתמקד באיזה איברי גוף שרוצים. התוף נותן תחושה מאוד שבטית וקדומה והצליל העמום שלו דומה לצורה שבה שמענו את דפיקות הלב של האימהות שלנו כאשר היינו תינוקות ברחם. לכן הוא יכול להחזיר אותנו עמוק פנימה למקום ביתי מוגן ולהעניק תחושת שלווה עמוקה.

פאנטאם ותוף לשונות

הפאנטאם הוא כלי קסום שמפיק צלילים גבוהים ועמוקים שסוחפים בצורה אינטואיטיבית את חוש השמיעה שלנו. ההקשבה לפאנטאם נעימה ומעוזרת להירגע ולהביא אותנו למצב מרוכז ומדיטטבי.

מנטרות:

בתרבויות המזרח, שירה והגיית מנטרות מהוות חלק אינטגרלי מהטקסים הרוחניים. מנטרה היא משפט או צירוף של מילים בשפה הסנסקריט, המכוון להפעיל תדר אנרגטי מסוים.

• שימוש מסורתי: המנטרות משמשות במהלך תרגולי יוגה ומדיטציה לצורך ניקוי תודעתי והפגת מתח. הן נאמרות בחזרתיות, כשהתדרים הקוליים יוצרים תנודות שמנקות את התודעה והקארמה ומשרות אותנו בתדר של המילים.
• מנטרות מרפאות: דוגמאות לכך הן “אום” (Om), שנחשבת לצליל הבריאה הראשון ומשמשת לאיזון המערכת הפיזית והרוחנית, ו-“Gayatri Mantra,” שמכוונת לעורר הארה רוחנית ולהביא לריפוי עמוק.

בתרבות היוונית והרומית, למוזיקה הייתה חשיבות רבה לא רק כאומנות, אלא גם ככלי ריפוי והשפעה על הבריאות הנפשית והפיזית של האדם. פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו הבינו את הכוח המרפא של המוזיקה והשפעתה על הנפש והתנהגות האדם.

אפלטון:

• אפלטון התייחס למוזיקה כחלק מהחינוך הפיזי והרוחני של האדם. בספרו “המדינה,” הוא טען שמוזיקה יכולה להשפיע על אופי האדם ועל החינוך המוסרי שלו. הוא ראה במוזיקה כלי לשינוי והתמרה של הרגשות, וטען כי המוזיקה משפיעה על הנפש דרך התדרים והקצב שלה. למשל, אפלטון הדגיש שמוזיקה בעלת מקצבים מסוימים יכולה לעודד רגשות הרואיים או רוגע, בעוד שמוזיקה אחרת עלולה לעורר תחושות שליליות.

אריסטו:

• אריסטו, תלמידו של אפלטון, הרחיב את רעיונותיו וניתח את ההשפעות המרפאות של המוזיקה ב”פוליטיקה” שלו. הוא טען כי למוזיקה יש את הכוח לטהר את הרגשות דרך תהליך שנקרא “קתרזיס,” כלומר, שחרור רגשי שמוביל לתחושת ריפוי והקלה. לפי אריסטו, מוזיקה שמבטאת רגשות כמו שמחה, עצב או פחד יכולה לעזור לאנשים לעבור תהליך רגשי ולהגיע לאיזון נפשי.

השימושים המעשיים ברפואה היוונית והרומית:

• בתקופות אלה, המוזיקה שימשה גם ככלי טיפולי בבתי החולים הקדומים. היא הייתה חלק מטקסי ריפוי, כאשר נעשה שימוש במזמורים ובמנגינות ספציפיות כדי לטפל במחלות פיזיות ונפשיות.
• היוונים הקדמונים האמינו שהרמוניות מסוימות יכולות להשפיע על המצב הפיזי והרגשי, ולכן היו משתמשים במוזיקה כדי לשפר את מצבו הנפשי של המטופל ולהחזיר את האיזון הפנימי.

הגישה של היוונים והרומאים כלפי מוזיקה כריפוי משפיעה על דרכי הטיפול במוזיקה גם בעידן המודרני, בו מחקרים מראים על השפעת הצלילים על גלי המוח, מערכת העצבים ומצב הרוח.