הרגלי אכילה- מתי לאכול וכמה?
הקשר עם אוכל מתחיל כבר כשנולדים וכאשר התינוק בוכה ישר נותנים לו אוכל. כאן נוצר חיבור בין אוכל לרגשות כמו עצב, מצוקה, שיעמום ועוד.. בהמשך החיים נוסף פן הצריכה כדי להזין את הגוף, והפן החברתי בו אנו צורכים מזון כחלק מארועים כאלה ואחרים.
בהסתכלות על הצריכה היומיומית של מזון, כמה פעמים אנחנו אוכלים מתוך רעב? וכמה פעמים אנחנו מפסיקים לאכול כאשר הרעב נפסק? או האם אנחנו ממשיכים לאכול עד שהגוף מאותת שהוא לא יכול להכניס יותר אוכל?
כאשר אוכלים אחרי רעב אמיתי שאותו הגוף ביקש, האם נשארים עם הרגשה של נוחות ושל אנרגטיות, או של כבדות ואי יכולת לעמוד בפעילות גופנית או פיזית? הרגלי האכילה שלנו יכולים לאבד לפעמים מחשיבותם, אך האוכל שנכנס לגוף משפיע עליו במידה רבה.
הכובד המורגש בגוף אחרי האכילה נובע ממה שאוכלים ומהכמות. אם נסתכל על האדם הקדמון, הוא ניזון בעיקר מפירות, אגוזים וגרעינים. אפשר גם ללכת רחוק יותר בעץ האבולוציה ולהסתכל על המשפחה הקדמונית שלנו, השימפנזות והגורליות, גם הן מתקיימות מפירות ואגוזים.
כשאוכלים יותר ממה שהגוף מבקש (אוכלים בלי תחושת רעב), אנחנו בעצם נותנים לגוף עבודה לבצע, עליו לפרק את החומרים, להעביר אותם דרך המערכות השונות (עיכול, כבד,עור), ואז לסלקם מהגוף, מצב שיכול להיות מוגדר כ״עומס״ על המערכת. אותו דבר קורה כשאוכלים דברים שקשה לגוף לעכל.
כשאדם ממוצע בתרבות המערבית לא אוכל למשך תקופה (משעות עד ימים ויותר) הוא חווה עצבים, כאבי ראש, חולשה רגשית וחושב על אוכל הרבה מאוד. כל אלו, אם נחשוב על זה, יכולים להיות משווים לתסמיני גמילה. אדם שמצד שני מפסיק לאכול תוך כדי מחשבה שאין בכך קושי או בעיה, ויודע שהוא יכול לחיות מבלי אוכל, יכול להתמודד עם מצב שכזה בקבלה ואפילו בהנאה או בהתחברות לצדדים אחרים בחייו.
המזון שאנחנו צורכים מקורו באדמה, כל הצומח בא מן האדמה וגם החי. בהסתכלות רוחנית על הנושא, אוכל הוא המקשר בנינו לבין העולם הפיזי באופן הישיר ביותר. הוא מחבר לאדמה ויכול להוריד את רמת האנרגיה ולהרחיק מעולם הרוח. בעולם הפיזי הוא קשר ישיר לקבל חומרים מן האדמה ולכבדות הנוצרת משימוש יתר במערכת העיכול והנקיון של הגוף.
סוגי תזונה
ישנן דיאטות רבות ושיטות לשיפור הבריאות והגוף, הרבה מהן מביאות תוצאות לאנשים שונים, אך יש משהו אחד שחוזר בכולן כגורם להצלחה- האמונה או ידיעה של האדם בהצלחת התהליך. אינדיקציה זו יכולה להצביע על כך שהנפש והמוח הם בעלי השפעה חזקה יותר מאשר החומרים שאותם אנחנו צורכים. אנשים מוכיחים “בריאות גופנית” והצלחות פיזיות בדיאטות אשר כוללות רק בשר, רק פירות, רק מיצים, ללא אוכל כלל, בטבעונות, בצמחונות, בצומות ועוד..
מושא הוצאת האנרגיה שלנו
במשך השנים והאבולוציה הגוף שלנו ניהיה המכונה מתוחכמת והחזקה ביותר שאנחנו מכירים. הוא יודע מתי לצרוך (רעב וצמא), מתי להוציא (הקאה, הפרשות, ניקוי רעלים דרך העור הציפורניים ועוד..) איך לתקן את עצמו (שנשברת לנו היד מי מתקן אותה, הרופא או הגוף?) ועוד.. הגוף שניהיה כל כך יעיל, עד שאנו לא שמים לב לעומס שנוצר עליו מצריכת יתר. בנאדם הממוצע מכניס לגוף חומרים כאלה ואחרים (אוכל שתייה וחומרים כימיים) במשך כל היממה, ומשאיר את הגוף להתמודד עם הצטברות חומרים שעליו לנקות ולפנות. אי יכולת של הגוף לעמוד בקצב פינוי הפסולת למחלות רבות המוכרות כיום: הזדקנות מהירה, דלקות, דלקות כבד (האיבר שיש לו הכי הרבה עומס בניקוי פסולת), סוכרת, דיכאון, חרדות ועוד.. בנוסף, חלק גדול מהאנרגיה של הגוף הולכת למערכת העיכול, שמקבלת חומרים לפירוק בלי הפסקה. אחרי שאנחנו אוכלים עד “שובע”, האם הגוף אנרגטי מכל מהאנרגיה שהכניס? או האם הוא רוצה לנוח?
אנרגיות באוכל
לכל דבר יש תדר וכך גם לאוכל שאנו צורכים, התדר של האוכל יכול להשפיע עלינו בצורות רבות. צמחי מרפא נצרכים מכיוון שהתדר שלהם שונה מאוד מתדר של מחלות ותסמינים מסויימים. מכיוון שהתדר של המחלה/תסמין לא יכול להתקיים באותו מרחב שבו נמצא התדר של הצמח, המחלה צריכה להיעלם מהגוף. מאכלים מסויימים מקושרים, מכילים, או מושכים אנרגיות מסויימות, ולכן מעודדים פתיחה של צ’אקרות מסויימות.
כמו שיש מאכלים שיכולים להועיל לגוף, יש גם מאכלים שיכולים לפגוע בו. מאכלים בעלי תדרים מסויימים ישפיעו לרעה על ההרגשה של הגוף, או שנוכל לשים לב שאחרי זמן מסויים המחשבות והרגשות מושפעים לרעה. כמובן שאוכל לא בריא גם גורם למחלות.
אפשר לראות שמורים רוחניים בדרך כלל צורכים בעיקר, או רק מזון טבעי. מזון מסוג זה יכול לעזור להתפתחות תודעתית, אפשר גם להגיד שתודעה המחוברת לטבע ולבעלי החיים לא תרצה לפגוע בהם. בנוסף לכך, גוף ונפש בריאים בעלי תדר מסויים, שמכניסים לתוכם מאכלים בעלי תדר לא תואם, יכולים לעיתים להרגיש את ההפרש, ובאופן טבעי לא להימשך לאותם מאכלים.
מזונות בעלי תדרים נמוכים: אוכל מעובד, אוכל מטוגן, בשר, אלכוהול, מוצרי חלב וכו’..
מזונות בעלי תדרים גבוהים: פירות, אגוזים, ירקות, זרעים..
אוכל כפעילות חברתית
בתרבות של היום הרבה מהארועים החברתיים סובבים סביב אוכל, בין אם זה ארועים משפחתיים או מפגשים חברתיים. זה עוד גורם משמעותי שבו אנשים חשופים במשך זמן רב לכמות אוכל גבולה ומתפטים לאכול גם אם הגוף כבר חווה עומס.
אחד האתגרים בשמירה על אורח חיים פראני הוא לא לאכול יותר ממה שאנו רוצים ולחזור להרגלים ישנים. כדאי להגדיר באיזה מינון אנו רוצים לצרוך אוכל ולעמוד באותו המינון. אפשר לקבוע שהימים בהם משתתפים בארועים חברתיים ומשפחתיים כימים בהם צורכים אוכל. בנוסף, עוזר להתחבר עם עוד אנשים אשר נמצאים באורח חיים דומה או מתחברים ומכבדים את אורח החיים, על מנת לקבל מעטפת תומכת.
אז מתי לאכול וכמה?
רצוי לאכול אך ורק כאשר הגוף מבקש אוכל, זאת אומרת כאשר ישנה תחושת רעב אמיתי שאינה נובעת מרגשות שונים. כדי לתת לגוף לעבוד בצורה מיטבית ולא להעמיס עליו, עלינו לאכול עד שהרעב פוסק ולא מעבר לכך. תחושת שובע נובעת מאכילת יתר בה העומס בקיבה מפעיל לחץ על דפנותיה ויוצר תחושת כבדות ואף כאב.
הצטרפו לקהילה והישארו מעודכנים באירועים ותכנים חדשים
אהבתם את התוכן? שתפו אותו