הפרמידה של גיזה
הפרמידה של גיזה היא אולי המבנה העתיק ביותר המוכר על פני האדמה
נהוג לחשוב שהפרמידה נבנתה בערך לפני 5,000-6,000 שנה, אך ממצאים רבים מראים עדויות עתיקות מכך לקיום הפרמידה
היא נבנתה בדיוק רב לחוקי הטבע והפיזיקה והיא תואמת את תנועת הכוכבים בשמיים וגם את צורכי האדם בטקסים רוחניים
הפירמידה המפורסמת של מצרים היא הפירמידה הגדולה של גיזה והיא אחד משבעת פלאי תבל, והפלא היחיד ששרד עד לימינו. על פי הלימודים המסורתיים, הפירמידה הגדולה, כמו גם יתר מבני הענק שסובבים אותה, נבנו על ידי עבודת כפיים בתקופה של עבדות בני ישראל במצרים, ומטרתה היא להכיל את הקברים של הפרעונים ששלטו על מצרים באותה תקופה.
במשך ההיסטוריה, אנשים מוכרים ובעלי השפעה נמשכו למצרים והאמינו שמקום זה שומר בחובו ידע עתיק וחשוב. לאונרדו דה וינצ’י ביקר בפרמידה של גיזה והכין יצירות אומנות התומנות קידודים התואמים בדיוק את מבנה הפרמידה, אחת המפורסמות שבניהן היא האיש הוויטרובי.
באופן מעניין, במשך השנים התחילו לצוץ ראיות במחקרים של חוקרים שונים מסביב לעולם, לכך שהפרמידות עתיקות בהרבה מאשר מקובל לחשוב. ביחד עם הממצאים של חוקרים שונים, התחילו לצוץ עוד ועוד פרטים שאינם מסתדרים עם הנרטיב המקורי, וביחד עם הממצאים התחילו להתגלות תאוריות שונות לגבי מוצאן ומטרתן של הפירמידות.
כמה מן הממצאים המפרים את הנרטיב המקורי, הם: המימדים והדיוק בבנייה, הידע הנוגע לחוקי גאומטריה קדושה, מתמטיקה ואסטרולוגיה הנמצאים בבנייה, ופירושים של כתבים הנמצאים במקום זה ובמקומות אחרים המתייחסים לפירמידות. בנוסף לכך, בפירמידות יש ממצאים המראים כיצד מבנים אלו עזרו לעקוב אחרי תנועת הכוכבים בשמיים, וגם תכונות ייחודיות הקשורות להעברה של אנרגיות שונות כמו סאונד, אור ומים.
בעקבות כך רבים מאמינים שלפירמידות מספר מטרות עיקריות, ובניהן הרחבת התודעה של חניכים רוחניים, שימוש פרקטי לצורך החיים באותה התקופה, ואף תקשורת בין כוכבים ובין ממדים שונים.
המילה פרמנטר במצרית קדומה מתכוונת ל”בית עם אש במרכז” או “בית האנרגיה”. בחלק על מבנה הפרמידה מוסבר כיצד מבנה בצורה זאת מאפשר יצירה של מערבולת אנרגיה, בדומה לזאת שנוצרת כאשר מבצעים את תרגיל הכוכב למשיכת פראנה.
חשוב לציין שבפרמידות לא נמצאו מומיות, ולמרות שנהוג לדון בפרמידה המרכזית ואולי באלו שמסביבה, במצרים לבדה נמצאו מאות פרמידות.
מבנה הפירמידה של גיזה
הפירמידה בנויה מ-2.5-2.3 מליון לבני טון המשתכללים יחדיו למשקל של מעל 6 מליון טונות ונמצאים על בסיס של 13 דונם. על פי המידע שנמצא ברוב המוסדות הלימודיים, הפרמידה נבנתה בטווח זמן של 10-20 שנים. לפי הערכה זו, בזמן שבו לא הייתה כלל טכנולוגיה, היו צריכים הבונים להניח אבן אחת במשקל של עשרות עד מאות טונות כל 1-2 דק’.
רבים אינם יודעים זאת, אך הפירמידה הגדולה של גיזה אינה באמת בצורת פירמידה. בזמן שפרמידה רגילה מורכבת מ-4 צלעות, הפרמידה של גיזה מורכבת מ-8 צלעות. במהלך יום ההיפוך החורפי, כאשר השמש נמצאת בזווית מסויימת ביחס לפירמידה, ניתן לראות שכל צלע מחולקת ל-2. צורה זו הופכת את הפרמידה למבנה יציב ומסובך ביותר.
החילוק של פאות הפירמידה הצדדיות ל-8 משולשים פותח עולם שלם של יחסים בין חלקי הפירמידה השונים, בין אורך לרוחב וגובה וגם בין הזוויות. כשחוקרים גילו זאת והתחילו לבדוק את המספרים, מצאו תוצאות שרחוקות מלהיות אקראיות וקלות לתכנון ובנייה. מצאו שהפרמידה מייצגת באופן יוצא דופן את מידות כדור הארץ עצמו וגם חוקי הטבע השולטים עליו.
הפרמידה הגדולה מורכבת מחדרים במיקומים ספציפיים אשר בניהם ניתן לעבוד על ידי תעלות. בספרים שנכתבו על הפירמידות מסופר על חניכות שונות ומבחנים שניתן לעבור בפירמידה, במבנים אחרים על מנת לנקות ולשחרר ערוצי אנרגיה שונים בגוף ולפתוח את הצ’אקרות.
תעלות האוויר המדוייקות המובילות מהמנהרות החוצה, יוצרות מעבר מדוייק של קרני שמש בזמנים מסויימים ובתדר מסויים העוזר להעביר את החניך את הדרך הרצויה בזמנים מסויימים.
בין אותם טקסים מסופר על התעלה שמובילה לחדר המלכה, תעלה ארוכה וחשוכה אשר יש לזחול בה מטה. כל מרחק מסויים, המסומן בתעלה על ידי אבני חן המשובצות בקירות, משתנה הטון של הסאונד בתעלה ויורד בטון אחד.
בחדר המלך נמצא ארון מיוחד בו ניתן לשכב, ולצידו נמצאה ערמה של חומר לבן. מסופר שארון זה שימש למקום בו אמור החניך לשכב למשך מספר ימים אחרי שצם. בנקודה בה נמצא ראשו של החניך עובר תדר מסויים על פי מבנה הפירמידה ועוזר לאותו חניך לפתוח את הצ’אקרות השישית ואולי גם השביעית. לפי מבחן זה, החומר הלבן שנמצא בארון הוא חומר שמופרש מהראש בעבודה עצימה של בלוטת האצטרובל.
היחס בין גובה הפירמידה לבסיסו הוא יחס של 1:43,200, אם לוקחים את היקף בסיס הפירמידה ומכפילים אותו ב43,200, מקבלים את אורך קו המשווה, ואם לוקחים את גובה הפירמידה ומכפילים אותה באותו מספר, מקבלים את קו האורך של כדור הארץ. כך שבמשך כל אלפי השנים בהן אנשים ניסו למדוד את כדור הארץ ולהבין את צורתו, כל שהיה עליהם לעשות, הוא למדוד את הפירמידה.
הפירמידה עשויה מאבן גרניט, אבן שידועה שיש בכך שהיא עשוייה מקוורץ, קריסטל אשר ממיר בין אנרגיות. הקוורץ הוא הקריסטל בו השתמשו כדי לבנות את מכשירי הרדיו והטלוויזיה הראשוניים, הוא משמש כדי להפעיל שעונים ומצתים, וזאת מכיוון שהוא ממיר בין אנרגיה קינטית לאנרגיה חשמלית. כאשר מפעילים לחץ על קריסטל קוורץ הוא מפיק אור ואנרגיה חשמלית.
יש לא מעט טענות של חוקרים האומרים שהפירמידה ופירמידות שונות מסביב לעולם משמשות כפורטל מעבר בין מימדים. כנקודה טעונה אנרגטית היוצרת קיפול בשדה המרחב והזמן ומאפשרת מעבר בין מרחבי קיום בעלי דחיסות שונה.
מבנה בצורה של פירמידה תחת תנאים מסויימים יוצר מערבולת של אנרגיה המסתובבת בצורה צינורית בתוכה. כדי להבין זאת, אפשר לדמיין פירמידה הפוכה ששופכים אליה מים, המים יזרמו פנימה בצורה מעגלית דרך דפנות הפירמידה וייצרו אנרגיה. בצורה דומה, השדה האלקטרו מגנטי הגדול של הפירמידה מושך אליו פוטונים ופראנה אשר זורמים במערבולת האנרגיה בפרמידה.
במחקרים הוכחו ההשפעות של מבנים בצורות מסויימות על הפיזיקה המתרחשת בתוך המבנה. משפך האנרגיה שנמצא בפרמידה דוחס את השדה האנרגטי שבתוכה ויוצר קפלים בשדה המרחב והזמן דרכם עוברת אנרגיה ונכנסת לעולמנו. תופעה זו קורית כל הזמן ונקראת Illuminance, אך בתוך פירמידה היא מוגברת. מחקרים הראו שיבולים שגודלים בתוך פירמידות מביאים יותר תפוקה, גדלים יותר ועמידים יותר למחלות. הדבר נבדק גם על בני אדם והראה שהימצאות בתוך פירמידה עוזרת להתקרסטלות הדנ”א, בכך משפרת את החוזק ובריאות הגוף, וגם את העברת המידע במוח.
מיקום הפרמידה של גיזה
הפירמידה של גיזה ממוקמת בנקודת גריד אנרגטית של כדור הארץ, בקו רוחב 30 מעלות של כדור הארץ, כשליש מהמרחק שבין קו המשווה לנקודת הצפון של העולם, אזור זה מאופיין ברמה האסטרונומית במה שנקרא אפקט העדשה, אשר גורם לעיוות של אור המגיע מגלקסיות שונות לכדור הארץ.
הפירמידה סוטה מלהצביע על הצפון האמיתי ביחס של 3:16 של זווית אחת בלבד. חשוב לציין שמדובר על הצפון האמיתי ולא על הצפון המגנטי.
הפירמידה הגדולה והמפורסמת ממוקמת בין 2 פירמידות אחרות. בקיץ השמש שוקעת בין הפירמידה הראשונה והשנייה, ובחורף בין השנייה והשלישית. התעלות הארוכות והמפורסמות המובילות לכניסה של של הפירמידות, מצביעות לנקודות הזריחה של השמש בימי ההיפוך הקיצי והחורפי.
על ידי מדידת המרחקים שבין המבנים השונים בסביבת גיזה, ניתן לקבל יחס מידתי ולבצע השוואה בין משטח גיזה לבין הכוכבים. ביחס הנמצא של 1:15 אפשר לראות כיצד מדמה המשטח של גיזה את שמי כדור הארץ, ומתי השניים תואמים אחד לשני לפי זמני תנועת הכוכבים. לפי כך, 3 הפירמידות הראשיות של גיזה מדמות בדיוק את חגורת אוריון, כאשר אבוסיר (Abusir) מייצג את קבוצת הפליידים (The Pleiadis), ומקדש הליאופוליס (Heliopolis) את קבוצת אריה (Leo).
סירוס, שהיה הכוכב הבוהק בשמי הלילה ומעקב אחרי מיקומו היה חשוב לטקסים, נעלם משמי הלילה למשך 70 ימים כל שנה, וחזרתו הייתה מזוהה עם זמן הגאות וההצפה של הנילוס. במשך 70 הימים הללו, המסלול שעוברת השמש דרך 12 קבוצות הכוכבים, הוא קצת מעל לחגורת האוריון, המקום הימצאם של הפליידים, ועד לקבוצת האריה.
הפירמידה ממוקמת במרכז השטח היבשתי של כדור הארץ. זה אומר שאם מותחים מהפירמידה 8 קווים ישרים, אחד לכל כיוון ואחד לכל אלכסון של המצפן, קווים אלו יעברו מעל יותר שטח יבשתי, מאשר אם נעשה זאת בכל נקודה אחרת על כדור הארץ.
נקודת הציון המדוייקת של הפרמידה, היא בדיוק מהירות האור:
האורך והרוחב שלה, הם המרחק המדוייק חלוקת קווי האורך והרוחב כאשר הם יוצאים מנקודת האפס של קו המשווה וקו האורך של כדור הארץ.
סביבת הפירמידה של גיזה
הפירמידה של גיזה היא אחת מתוך מספר מבני מגליתיים אשר נבנו לאורך נהר הנילוס במצריים הקדומה.
היא בנוייה על משטח גדול העשוי גרניט והיה חייב להיבנות לפנייה.
מבנה שאינו מקבל הרבה תשומת לב הוא אבו רוש (Abu Rowash), מבנה מגליתי אשר סותר את האפשרות למשוך אבנים למעלה בבנייה באמצעות חבלים, הסיבה היא שמבנה זה הוא בראש הר, ועל הבונים היה להרים את האבנים במעלה ההר קודם. במבנה זה אפשר למצוא אבנים עתיקות אשר שוייפו באופן מושלם לצורות מסויימות, עבודה זאת מעידה על צורת בנייה שלא יכלה להיעשות על ידי עבודת כפיים וכלים פשוטים.
הספינקס
מומחים שביצעו בדיקות טוענים שהספינקס הוא לפחות בן 10,000 שנים. זאת לפי ממצאי מעבדה אשר בודקים את טבעות הזמן השונות שנוצרו על המבנה. ממצאים מראים שהספינקס הושפע בבירור מכמויות גדולות של מים אשר חצבו במבנה. ואין לשכוח שהמבנה נמצא במדבר הגדול בעולם, בו לא זרמו מים כבר אלפי שנים. הזמן הקרוב ביותר בו יכלו מים לכסות באכלה כמויות ווזרום בכזאת עוצמה באזור זה, הוא בהפשרת הקרחונים בסוף עידן הקרח האחרון.
מבנה ענק זה בצורת אריה מסתכל מזרחה ופוגש בקו ישר את קבוצה הכוכבים אריה (Leo).
המיקום של הפירמידות ושל הסביבה שלהן מראים שמי שתכנן אותן היה בעל ידע רב על כדור הארץ, חוקי הטבע, גיאומטריה, מתמטיקה וגם על הכוכבים. אפשר לראות שהמבנים העתיקים בגיזה מרכיבים יחדיו מפגן מרשים המתאר את שמי הכוכבים בחלל על פני כדור הארץ. במחקרו של ארמנדו מי, חוקר אגיפטולוגיה של התקופה התרום שושלתית של הפרעונים, מצא שמשטח גיזה כולל בתוכו מבנים בעלי מאפיינים דומים, המרמזים שיכול להיות שנבנו באותה התקופה, אשר מדמים ביחד את מיקום הזודיאק בשמיים. המבנים העתיקים נמצאים ביחסים שווים של מרחק אחד מהשני כמו קבוצות הכוכבים, ובעלי אותן זוויות בניהם, התואמות את הזויוות בין קבוצות הכוכבים. בעזרת הטכנולוגיה שקיימת היום בתחום האסטרולוגיה, ניתן להריץ את השמיים אחורה ולהביט היכן היו ממוקמים הכוכבים בעבר.
לזודיאק לוקח 25,920 שנים לסיים מעגל מסביב לכדור הארץ. ישנן 12 קבוצות כוכבים, כאשר בכל 2,160 שנים קבוצה אחת של כוכבים היא בעלת ההשפעה העיקרית על כדור הארץ, ודרך קבוצה זו זורחת השמש. לכן ניתן לחשוב, שאם הכוכבים תואמים את מיקום המבנים על כדור הארץ, הם יהיו תואמים בכל הפרש של 25,920 שנים. אך הדבר אינו בדיוק נכון, בשמיים שמסביב לכדור הארץ מתחרשים שינויים רבים במקביל, כולל שינויים בצירו של העולם. לכן לכל מעגל זודיאקי ישנם מאפיינים שמייחדים אותו לעומת יתר המעגלים.
לפי המחקרים של אגיפטולוגים רבים, הממצאים מראים שהפירמידות נבנו זמן רב לפני מה שמשוער כיום. הממצאים של התאמת משטח גיזה למיקום קבוצות הכוכבים בשמיים, מראה שתקופת הזמן בה נבנו המבנים הקדושים חייבת להיות בתקופתם של קבוצת הכוכבים אריה (Leo). בתקופה זו הייתה קורלציה שדיוקה עובר את ההסתברות הנורמלית והסיכוי שהתיאום זה הוא מקרי שואף לאפס. התקופה אחרונה בה קבוצת אריה שלטה בשמיים הייתה לפני 12,000 שנים, בזמן סיום עידן הקרח האחרון. בתקופה זו היה כדור הארץ מוכה באסונות ושטפונות והאנושות נאבקה לשרוד. התקופה בה מספר חוקרים מתארך את בניית מבנים אלו, היא ללפני 38,000 שנים. בתקופה זו משטח גיזה תיאר בדיוק מרהיב את שמי הכוכבים, זאת היא גם התקופה המוזכרת בלוחות הברקת של תות, ושהוזכרה בהקשר לבניית הפירמידות בספר תקשורים, בניהם במחקר שממנו נכתב הספר ‘The Ra contact’.
חוקרים מצאו מתחת לפירמידות ויתר המבנים של גיזה חללים ורשת מנהרות אשר מחברות בין המבנים מתחת לאדמה. מנהרות אלה נחקרו בחלקן על ידי חוקרים שהצליחו למצוא פתחים. לפי טענותיהם, המנהרות ממשיכות למרחקים עצומים ומגיעות למרחקים רבים מתחת לפני האדמה, יותר מאשר יכלו להגיע אליהם או למפות. כאשר פנו לממשלת מצריים בגילוי המנהרות ובקשה לחקור אותן יותר לעומק, חסמה הממשלה את הכניסה לאותם מקומות. חלק מהמנהרות גולו על ידי צילומים מסוגים השונים, המגלים חללים מתחת לאדמה על ידי לווין וסאונד. בטקסט המצרי הקדום, אשר נמצא חרוט על קירות המקדשים, מסופר על עולם שלם בעל 7 שכבות שונות הנמצא מתחת לאדמת גיזה.
Ley Lines
יש חוקרים שמדברים על כך שמבנים עתיקים מסביב לכדור הארץ יוצרים יחדיו גריד אנרגטי ושבין האתרים אפשר לחבר על ידי קווים ישירים. הם סבורים שהקווים האלו הם זרמים של אנרגיה אלקטרו מגנטית שעוזרת להעביר אנרגיה ומידע בין המבנים.
בוידיאו הבא אפשר לראות את הגריד ולשמוע הסברים מעמיקים יותר על הנושא.
רוברט גראנט, הוא חוקר שעובד שנים על פיענוח סודות הפירמידות ועושה זאת בעיקר על ידי השוואות של נתונים מתמטיים וגיאומטריים שנמצאים בפירמידות לאספקטים שונים מעולמות הרוח. בעמוד הזה באתר שלו אפשר לראות את הקשרים המתמטיים שבין הפירמידה בגיזה לפירמידות במקסיקו.
הצטרפו לקהילה והישארו מעודכנים באירועים ותכנים חדשים
אהבתם את התוכן? שתפו אותו