תהליך תזונת הפראנה שלי
רקע עלי
בעברי כנראה הייתי אדם מערבי מן השורה, גדלתי במרכז הארץ, התחרתי בספורט, התגייסתי לקרבי, עשיתי תואר במנהל עסקים ועבדתי בהייטק. כאדם מאוד לוגי העברתי את חיי בלי להאמין בכוח עליון וקראתי לעצמי אתאיסט, לא הבנתי את ההגיון ברוחניות או בדת, לא ראיתי מעבר לוילון הספקנות המודרני.
ביחד עם הצורך בהישגים והצלחה שהתבטאו בציונים, גביעים וקריירה, סבלתי מכל מיני תופעות שלא הייתי משתף הרבה וגם לא הבנתי מאיפה הן מגיעות. תופעות כמו כאבים כרוניים בגוף, הרבה עצבים ומצבי דכאון ואובדנות.
במשך תקופה חיפשתי הרבה מידע על התחום כדי להבין איך לעבור את התהליך.
תוך כדי שלמדתי ממקורות שונים התחלתי להטמיע את הידע וראיתי איך הצורך באוכל פוחת, האנרגיה עולה ותחושות האינטואיציה מתגברות.
אחרי חודשים של הכנה הגיע הרגע והרגשתי מוכן לעבור חניכה פראנית.
מה הוביל לתהליך?
נקודת המפנה הגיעה כששמעתי ראיון ברדיו על הפראנה, דיברו על חיים ללא תלות במזון והיה נדמה שזו שיחה רגילה ולגיטימית. האמת שהכל התחיל קצת לפני כן, בחודשים שלפני אותו הרגע, הפסקתי לעבוד והקדשתי בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן תקופה לעצמי ולאושר שלי. אותה תקופה הכינה אותי לרגע שבו האינטואיציה צעקה “הנה!”, אל תעזוב את הרעיון הזה. יצאתי לתקופה של חיפושים שערכה בערך חודש, בו נפגשתי עם אנשים שמבינים בתחום, קראתי עליו, הקשבתי להרצאות ועשיתי כל מה שיכל לקדם אותי בהבנה שלי, עד שהבנתי שגם אם אני לא מבין איך זה אפשרי, זה קיים, אנשים מקיימים את גופם מפראנה ללא צורך באוכל.
מהרגע שבו הגעתי להבנה הזו החיים שלי השתנו, התחלתי ללמוד באופן יותר עצים על נושאים רוחניים ולחפש עוד מידע וגם לתרגל בעצמי את הדברים עליהם אני לומד: צומות, מדיטציות, תרגילי אנרגיה, כתיבה ועוד.. תוך מספר ימים הפסקתי להיעזר בכדורים נגד דיכאון ובכדורי שינה ותוך מספר חודשים החלמתי גם מהכאבים הפיזיים שליוו אותי כבר מעל ל-10 שנים.
התהליך הפראני שלי היה מורכב מחפיפה בין מספר אלמנטים ושילבתי תחומים רבים שמצאתי שתורמים להתקדמות. באותה תקופה התרגשתי מאוד, נוכחתי בכוח עליון שנמצא בתוך חיי ומלווה אותם והסנכרוניות בחיי הפכה להיות חסרת תקדים מבחינתי. כל אירוע הוביל לאירוע אחר, הכל קרה בזמן הנכון ובדרך שהייתה נכונה בשבילי. הרגשתי איך אני מפסיק לחשוב ונותן את האחריות לאינטואיציה שתוביל אותי, אותה תחושה שהלכה והתחזקה ככל שהתמדתי. בנוסף למקרי הסנכרון שבין האירועים, יכולת ההחלמה של הגוף שלי נהייתה מואצת.
באותו זמן נסעתי לטייל לבדי בסיני. בסיני יש תחושה מיוחדת שתורמת להעמיק את החיבור הרוחני, זה לא סתם ששם ניתנה התורה.
תוך כדי הטיול בסיני הרגשתי איך תחושות הבטן מתעצמות ואיך היא ממש מתחילה להוביל אותי ממקום למקום. בשלבים מסויימים ‘כיביתי’ לגמרי את הראש, זאת אומרת שהפסקתי להקשיב למחשבות והקשבתי לבטן במקום, היא ידעה טוב יותר איך להוביל. כשנחתכתי חתך עמוק בכף הרגל משונית אלמוגים המשכתי לטייל ברגל, לצלול ולגלוש רוח, בניגוד להמלצות של הסובבים לעצור ולטפל ברגל. דיברתי לרגל שלי ושלחתי לה כוונות טובות של בריאות, היא החלימה בלי תקלות מיותרות ובלי להזדהם, למרות החול והאבנים הרבות שנכנסו לחתך. ביומיים האחרונים שלי בסיני נשארתי עם 200 לירות (20 שקל) שהיו אמורים להספיק לאוכל, לינה והגעה לגבול למחרת. בימי החג כשכל החושות היו מלאות עד אפס מקום והמחירים רגילים מהרגיל, המצב לא היה נראה מזהיר. בצורה בלתי מוסברת, תחושות האינטואיציה הובילו אותי לאורך החופים של סיני והצביעו על חושה אחת ספציפית. לחושה הזאת הלכתי ושם דאג לי בעל המקום להכל כמעט ללא עלות ובלי לבקש דבר, שם גם פגשתי בזוג מאוד מיוחד שדירבן אותי לקחת את הצעד הבא במסע הפראני שלי.
שבוע לאחר סיני עברתי באופן עצמאי את טקס החניכה הפראני. אחרי שעברתי את טקס החניכה לא רק שהסנכרון התגבר, גם הגיע דחף חזק לכתוב, מה שאף פעם לא היה לי קודם. בעקבות הדחף כתבתי את הספר מעבר לאופק המחשבה ופגשתי אנשים בעלי יכולות מיוחדות וסיפורים יוצאי דופן. בניתי אתר אינטרנט שכל מטרתו הייתה ללמד אנשים על תחום הפראנה ועל הממצאים המרגשים שאני נחשף אליהם מעולמות הרוח והמדע יחדיו. לאחר מעט זמן התחלתי לקבל פניות מאנשים שרוצים ללמוד ולדעת יותר,ביחד עם בקשות לליוויים, ייעוץ והדרכה.
מאז אני עוזר לאנשים שאני פוגש להסתכל על העולם באופן שונה מאיך שהם הביטו בו קודם, לצאת מהמקום בו מה שקורה בעולם החומר משפיע על המחשבה והרגש וקובע את חיינו, למקום בו האמונה שלנו קובעת את המחשבות והרגשות שיוצרות את המציאות אותה אנו חווים. היתרונות של הזנת הגוף מפראנה משמעותיים והחיבור לפראנה הוא מפתח לכל תחומי החיים. הוא פותח דלת של עליונות המחשבה על החומר ופורץ את הגבולות שמקבעות את האמונה, המחשבה והרגש. על ידי חיבור בלתי מעורער לאנרגיות העדינות שמהוות את אבני הבניין של העולם החומרי אנחנו מרחיבים את התודעה ואת היכולות האפשריות בחיינו. ההתקדמות הרוחנית שנובעת מהתהליך גורמת לנו לשחרר הרגלים ישנים, מחשבות ורגשות שליליים ולהיפתח לרבדים עמוקים יותר בתוך ההוויה שלנו, ולהקשיב למהות הייחודית שיש בכל אחד.
יצאתי למסע לגילוי האמת על התחום, ואחרי התעמקות נחשפתי לדברים ששינו את חיי. לא רק שאורח החיים הזה הוא אמיתי, העקרונות שמכווינים את דרך חיים זו פותחים דלת להבנה עמוקה יותר של החיים והיקום, ולשיפור תחומים רבים בחיים.
אחרי תקופה של קריאה, הקשבה להרצאות, ושיחות עם אנשים שחיים באורח החיים הפראני, החלטתי להתנסות באורח החיים וחיפשתי מנטור להיעזר בו. אחרי זמן מה שבו לא מצאתי את העזרה שחיפשתי, והתחלתי להרגיש שבתוכי את החיבור לפראנה ואת היכולת לעבור את התהליך, התחלתי ללמוד את אורח החיים על עצמי.
את השינוי עצמו עשיתי על ידי צום יבש, שבמהלכו תרגלתי מדיטציות ותרגילי אנרגיה, והמשכתי ללמוד על הנושא ולבצע ויזואליזציות. לאחר מספר ימים הרעב נעלם, והאנרגיות התחילו להתעצם. הגוף שלי ניהיה קליל ונקי, הראש ניהיה צלול, רגשות ומחשבות שליליים הלכו ופחתו, והנפש התעצמה.
רוצים ללמוד תזונת פראנה?
תזונת פראנה- התהליך
אחרי שדיברתי עם מספר אנשים שחיים באורח חיים זה ושמעתי הרצאות על הנושא השתכנעתי בקיום של חיים ללא צריכת אנרגיה מאוכל. ב- 18/9 קפצתי למים והתחלתי בצום יבש (בלי מים ואוכל), הצום נמשך 60 שעות ונפסק בגלל הבנה שיש לי צורך לחקור עוד על הנושא. במהלך הצום הרגשתי בעיקר געגוע למים, אבל לא היו קשיים פיזיים רציניים או חוסר באנרגיה, הרעב בא והלך.
אחרי הצום חזרתי לשתות ולאכול בהדרגתיות כדי לא להכביד על הגוף. בעזרת ההבנה החדשה שיש לי אנרגיה ויכולת לתפקד גם ללא האוכל, חזרתי לאכול בהדרגה ומודעות למה שאני אוכל ולכמות. ממצב בו צרכתי כמות אוכל מופרזת ביחס למה שהגוף שלי ביקש, ולאחר “רדיפה” אחרי ערכי מזון מסויימים ובעיקר חלבונים כדי לחזק את השרירים, עברתי למצב בו כאשר נוצרת אצלי התעניינות באוכל, אני עוצר וחושב מזה התחושה הזאת ולמה היא מגיעה, ברוב הפעמים הרעב עבר. בתקופה זו אכלתי בעיקר דברים פשוטים וטבעיים, גרנולה פירות וירקות.
אחרי הפסקת הצום החלטתי ללמוד על הנושא יותר והתחלתי לקרוא ספרים עליו, הקשבתי כל יום מספר שעות להרצאות מיוגים, מדענים, הרצאות טד, פיזיקאים, אנשי רוח וכדומה, ולתרגל מדיטציה ויוגה באופן יומיומי.
באוקטובר 2022 בטיול סולו של שבועיים בסיני, בדקתי על עצמי את כוחם של הרבה מהדברים שקראתי עליהם ונוכחתי לראות שהם עבדו בצורה יפה. בין הדברים, היכולת של הגוף לתפקד בשמש ובפעילות ספורטיבית שעות רבות ביום, עם כמות מצומצמת של אוכל ומים, והיכולת של הגוף לרפא את עצמו בעזרת המחשבה והיכולת של האינטואיציה להוביל את פעולותי.
הידע שצברתי והנסיון העצמי עזרו לי להבין את היכולות האישיות שלי (ושל כל בנאדם אם יבחר ללמוד אותן), מה שנתן לביטחון העצמי שלי (הידיעה שאני אסתדר בכל מצב) ולחוללות העצמית להתגבר בצורה משמעותית. עד התקופה הזאת, הבטחון העצמי ובחירות היו מושפעים רבות מהדעות והביקורות של הסביבה, אבל עכשיו הביטחון התייצב.
ב- 29/10/2022 התחלתי צום יבש מחדש
60 שעות לתוך הצום- הצום מרגיש קל יותר מבפעם הקודמת, הרעב בא והולך אבל אני לא מייחס לו חשיבות רבה ומאמין שביממה הבאה הוא יעלם לגמרי, הגעגוע למים שהיה בפעם הקודמת נראה גם הוא קל הפעם, מאתמול אני מכין את המים המזוקקים לשתייה בסוף הצום היבש שיגמר לאחר 4 ימים מלאים ולא הרגשתי רצון לשתות אותם.
יום שלישי לצום, כמו שקראתי אני גם נוכח לראות על עצמי שהיום הגוף חלש יותר וישנם כאבי ראש הולכים וחוזרים, הרעב עדיין קיים אבל סביל כמו ביתר הימים. עוד קצת יותר מיממה אזכה לשתות את המים שמונחים כרגע בשמש, בבקבוק זכוכית עם קריסטלים וסופגים אנרגיות טובות מהסביבה.
יום רביעי לצום- כשהתעוררתי היום בבוקר הייתי אנרגטי, החולשות עברו ויש הרגשה שאפשר לעבור עוד זמן רב בלי מים. ההתרגשות לקראת השתייה נחלשה. קצת לפני 16:00 הלכתי לשבת מול הים ושתיתי בפעם הראשונה, מאז לאט לאט אני שותה יותר מים לפי מה שהגוף מרשה. אחרי תקופה ללא מים הגרון נותן להכניס רק מעט כל פעם, יותר מזה גורם לאי נוחות.
יום שישי לצום – פעם ראשונה שעשיתי אימון מאז תחילת הצום, אני שם לב שלגוף לוקח יותר זמן להתאושש כחלק מהחלפת מקור האנרגיה ושיש סחרחורת אם אני קם מהר, מעבר לזה יש מספיק אנרגיה כדי לעשות פעילות גופנית בהדרגה.
7 ימים מתחיל הצום – היום היה קצת חוסר באנרגיה וחולשה, שתיתי שייק שמורכב מקצת פחות מבננה אחת והיתר מים, זה גרם לזרמים בכל הגוף והאנרגיה חזרה תוך רגע.
כשבועיים מאז תחילת הצום- החולשות והסחרחורות עברו, במהלך היום יום אני מרגיש אנרגטי ועושה כל יום אימון כח, מדיטציה, יוגה ולפעמים גם ספורט הנאה נוסף כמו קארבר. היום גלשתי רוח בפעם הראשונה מאז הפסקת האוכל, הרגשתי קצת עייפות אנרגטית תוך כדי, הגלישה צורכת מהגוף יותר מאשר האימונים הרגילים, אבל לא הייתה בעיה משמעותית.
ההרגלים משתנים מיום ליום, ככל שאני נכנס עמוק יותר לתהליך יש ירידה בצרכים שהייתי רגיל אליהם כמו טלוויזיה, משחקים בטלפון וכדומה.. נראה שההתעסקות בדברים שטחיים לא מביאה סיפוק ואפילו לא עוזרת להעביר את הזמן. התחלתי לקרוא ולכתוב יותר ויותר ובאופן כללי להקדיש יותר זמן לפיתוח עצמי.
במהלך החיים כאשר הייתי מתאמן, גולש ועושה פעילויות רבות הייתה בהן הרבה מטרתיות, להצליח, להוכיח, להגיע לתוצאה מסויימת. היום כשאני מתאמן, בפעם הראשונה בחיים אני מתאמן לשם האימון עצמו, התנועות נהיו אטיות ונכונות והריכוז מוגבר. אני שם לב שככל שעוברים הימים אני נרדם יותר ויותר מאוחר בלילה, פשוט לא עייף מספיק כדי להירדם, אני תוהה עם זה בעקבות השיינוים בגוף ושמכיוון שהוא לא צריך לעכל ולנקות את עצמו כמו בעבר ולכן פשוט נוצרת פחות עייפות (כמו שאמור לקרות).
מבחינת המשקל כמובן שירדתי משמעותית במשקל, הגוף הוריד כמעט את כל השומן שלו ואולי גם קצת שריר (קשה לי להגיד), אבל זה בסדר וידוע כחלק מההסתגלות לתהליך.
3 שבועות אחרי תחילת הצום- עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינות והרגשתי שהגוף והמוח נקיים בצורה מיטבית, בשלב זה חזרתי לאכול לאט לאט. מאז אני יכול לשים לב לצורה השונה שבה הגוף מקבל ומגיב לכל מאכל, מאכלים טבעיים בכמות נמוכה משתלבים בגוף בצורה שלא מכבידה עלי ואפילו מוסיפה קצת אנרגיה, לעומת זאת אוכל כבד או מעובד מרגיש זר ויוצר תחושה של כבדות. אני לומד כל הזמן מהי הדרך שבה הכי טוב לי להתנהל עם הגוף ועובר בין זמנים של אכילה לזמנים של צום לפי ההרגשה והצורך. בדרך כלל אחרי אכילה של 2-3 ארוחות במשך של יומיים אני מרגיש צורך לנקות את הגוף מספר ימים.
במהלך ניקוי מעיים שביצעתי הרגשתי שמשהו נסדק ונשבר בתוך הראש, זה עשה רעש והיה לא ברור, אבל במקום להרגיש כאב, באותו הרגע הרגשתי שחרור וזרימה נקייה יותר של האנרגיה במוח. אחרי שלמדתי על הנושא הבנתי שבאותו רגע נשברה הקליפה שגודלת על בלוטת האצטרובל כתוצאה מהתנוונותה. מאותו רגע הוסר ערפל שלא ידעתי שהיה לי בראש.
הקשיים העיקריים בתהליך:
- הפן החברתי- הנושא מעלה אצל אנשים מסביב הרבה התעניינות ושאלות, ובגלל שהנושא עמוק ומסובך וכל פיסת מידע צריכה הבנה של משהו אחר לפניה, גם לא קל להסביר אותו. כדי להבין איך צריכת הפראנה עובדת בצורה שמספקת את רוב האנשים יש להקשיב לנושא לא מעט זמן, אך לרבים יש שאלות נוספות שעולות תוך כדי, מה שעוצר את השיחה, משנה את הנושא, ולא נותן להם אפשרות להבין את השאלה הקודמת ששאלו. ישנם לא מעט אנשים שאיתם השיחה זורמת בצורה חלקה ונעימה, בדרך כלל השיחה נעצרת באחד הנושאים המסובכים יותר ואז מי שמעוניין מוזמן לקרוא על הנושא יותר לעומק. אבל במקרים מסויימים הם לא מבינים או לא מקבלים את התשובות שהם רוצים ואז נתקעים בתוך לופ אינסופי של שאלות. אני ממליץ למי שעושה תהליך כזה לקחת את המרחק שהוא צריך מסביבה שמעיקה עליו, זה לוקח הרבה אנרגיות ומקשה להישאר בויברציה גבוהה.
- אוכל וריח- מכיוון שאני נמצא בבית עם המשפחה ובנוסף מבלה את רוב היום בתרגולים בבית ובגינה, אני נוכח בצורה בלתי פוסקת לבישולים, ריחות ומראה של אוכל. בתקופה של החודשים האחרונים היה בלתי אפשרי לא לשים לב איך החושים משפיעים עלי בכל הנוגע לתאוות. חוש הריח משחק תפקיד הרבה יותר משמעותי ברצון שלי לאכול מאשר לראות אוכל, לגעת בו, או אפילו לאכול אותו. אחרי הצום הקודם אני זוכר את ההתאכזבות כאשר מאכל מסויים שפינטזתי עליו לא השתווה בטעמו לריח שאותו הפיק.